שלום לכם קוראים יקרים,
אני יושב לי כאן, מתחת לשיח הפטל, ומהרהר על החיים. כן, כן, אני יודע שזה אולי נשמע קצת מוזר, אבל יש לי הרבה זמן פנוי למחשבות.
אחת התובנות שהגעתי אליהן היא חשיבותה של ההתמדה.
כולנו יודעים שצבים הם לא חיות זריזות במיוחד. אנחנו נעים בקצב שלנו, לאט ובטוח. אבל דווקא בגלל זה, אנחנו יודעים היטב את ערך ההתמדה.
ראיתי בחיי צבים רבים שחצו מרחקים ארוכים, טיפסו על הרים, ואפילו שחו בים. הם עשו את זה לאט, אבל הם עשו את זה. הם לא ויתרו, גם כשהיה קשה.
אני זוכר פעם אחת, כשהייתי צעיר יותר, החלטתי לחצות את החצר. זה נראה כמו מסע ארוך ומפרך, אבל הייתי נחוש בדעתי.
התחלתי ללכת, לאט אבל בטוח. היו ימים קשים, ימים שבהם הייתי עייף ורעב, ימים שבהם חשבתי לוותר. אבל לא ויתרתי.
המשכתי ללכת, יום אחרי יום, עד שהגעתי לקצה השני של החצר. זה היה רגע מאושר בחיי!
התמדה היא כמו טיפות של גשם. טיפה בודדת אולי לא תעשה הרבה, אבל טיפה ועוד טיפה, בסופו של דבר יוצרות אגם.
כך גם בהתמדה. כל צעד קטן שאנחנו עושים, כל מאמץ שאנחנו משקיעים, מצטברים בסופו של דבר לתוצאה גדולה.
כל אחד יכול להיות מתמיד, לא משנה כמה הוא "איטי" או "חלש". כל מה שצריך זה להחליט, להתחיל, ולא לוותר. גם אתם יכולים.
אז הנה טיפ קטן ממני, צביקה הצב: אל תפחדו להתחיל, גם אם זה נראה קשה. תתמידו, ותאמינו בעצמכם. בסופו של דבר, תגיעו למקום שאתם רוצים להיות בו.
אני רוצה להוסיף עוד משהו. התמדה היא לא רק חשובה להשגת מטרות. היא גם חשובה להתפתחות אישית.
כאשר אנחנו מתמידים במשהו, אנחנו לומדים על עצמנו. אנחנו מגלים את הכוחות שלנו, את החולשות שלנו, ואת היכולת שלנו להתגבר על קשיים.
ההתמדה מלמדת אותנו להיות סבלניים, עקביים ונחושים. היא מלמדת אותנו לא לוותר על החלומות שלנו.
אז אל תפחדו לחלום, ואל תפחדו להתמיד. זכרו, גם הצב הכי איטי יכול להגיע רחוק, אם הוא רק יתמיד.
שלכם, צביקה הצב