אני חייב לספר לכם על המפגש המדהים שהיה לי היום. בבוקר יצאתי לטיול הבוקר הרגיל שלי, צעד אחרי צעד, בקצב הרגוע שמאפיין אותי. כשהגעתי לשביל הצר ליד העצים, פגשתי כלב. הוא נראה מלא אנרגיה, זינק ממקום למקום והכשכש בזנבו במהירות מסחררת.
"היי צב!" נבח אליי בהתלהבות. "מה שלומך?
זה היה יום מיוחד. הבוקר יצאתי לטייל לאיטי, כמו שאני תמיד עושה, כשלפתע הבחנתי בנמלה קטנה רצה סביבי במהירות מסחררת. היא נראתה טרודה מאוד, גוררת פירור לחם כמעט בגודל שלה. עצרתי וניסיתי לשאול אותה לאן היא ממהרת כל כך, אבל היא רק הסתכלה עליי בחוסר סבלנות. "אין לי זמן לדבר!"
יש לי הודעה חשובה לשתף אתכם. החלטתי לצאת למסע! אני יודע, אני יודע, זה אולי נשמע קצת מוזר בהתחשב בעובדה שאני צב, אבל שמעתי מחברים צבים ותיקים שהם חצו את החצר ואני חייב לנסות בעצמי.
