מסע חוצה חצר

שלום לכם קוראים יקרים,

יש לי הודעה חשובה לשתף אתכם. החלטתי לצאת למסע! אני יודע, אני יודע, זה אולי נשמע קצת מוזר בהתחשב בעובדה שאני צב, אבל שמעתי מחברים צבים ותיקים שהם חצו את החצר ואני חייב לנסות בעצמי.

אני גר בחצר די גדולה ואני רוצה להגיע לקצה השני שלה. זה נראה רחוק מאוד, אבל אני אופטימי. אני מעריך שזה ייקח לי בערך שלושה ימים.

האמת היא שהרעיון הזה רוחש במוחי כבר זמן רב. חשבתי על זה הרבה, והגעתי למסקנה שאני חייב לצאת למסע הזה. אני רוצה לראות את העולם, לחוות דברים חדשים, ואולי אפילו למצוא חברים חדשים.

אני יודע שזה לא יהיה קל. אני צב, אחרי הכל. אני איטי, ואני צריך להיזהר מטורפים. אבל אני נחוש בדעתי. אני אעשה את זה.

אחרי שהרעיון התבשל במוחי זמן מה, הגיע הזמן לעבור משלב החלומות לשלב התכנון. ידעתי שהמסע לא יהיה פשוט, אבל הייתי נחוש להצליח. התחלתי לתכנן את המסע שלי. אני צריך לוודא שיש לי מספיק אוכל ומים. אני גם צריך למצוא מקום לישון בו בלילה.

  • מפה וניווט: הדבר הראשון שעשיתי היה ליצור לעצמי מעין "מפה" של החצר. התבוננתי היטב בסביבה, מיפיתי את המסלול האפשרי, סימנתי נקודות ציון חשובות כמו העץ הגדול, שיח הוורדים, ואפילו את הצינור ההוא שתמיד מטפטף. צב צריך להתמצא בשטח!
  • אספקה: צב יוצא למסע צריך להיות מצויד! חשבתי על כל הדברים שאצטרך:
    • אוכל: לקחתי איתי כמה עלי חסה טריים, קצת מלפפון, וגם פרוסת עגבנייה. גיוון זה חשוב!
    • מים: מצאתי עלה גדול וחלול שיכול לשמש לי ככלי קיבול למים. אדאג למלא אותו לפני היציאה לדרך.
  • לינה: חשבתי גם על מקום לינה. החלטתי שאולי אתחבא מתחת לשיח הגדול. הוא נראה בטוח יחסית.
  • בטיחות: מעל הכל, בטיחות! אני צריך להיזהר מטורפים. חשבתי שאולי אצטייד בענף קטן שאוכל להשתמש בו כדי להבריח חתולים.

הערכתי שיקח לי בערך שלושה ימים כדי לחצות את החצר. תכננתי לצאת לדרך מוקדם בבוקר, לנוח בצהריים, ולהמשיך ללכת עד הערב. אני יודע שזה יהיה קשה, אבל אני מאמין בעצמי.

בפוסט הבא אני אספר לכם על המסע ועל כל מי ומה שפגשתי בדרך.

ביי בינתיים חברים שלי

שלכם צביקה

הרשמו לניוזלטר החודשי

שתפו:

פוסטים בפריסת לולאה

וואווו…המפגש שלי עם כלב !!!

אני חייב לספר לכם על המפגש המדהים שהיה לי היום. בבוקר יצאתי לטיול הבוקר הרגיל שלי, צעד אחרי צעד, בקצב הרגוע שמאפיין אותי. כשהגעתי לשביל הצר ליד העצים, פגשתי כלב. הוא נראה מלא אנרגיה, זינק ממקום למקום והכשכש בזנבו במהירות מסחררת. "היי צב!" נבח אליי בהתלהבות. "מה שלומך?

המדריך הפילוסופי לחיים איטיים

בתור צב עם ניסיון של עשרות שנים בהליכה איטית אך בטוחה, אני רואה סביבי איך העולם רץ קדימה, ממהר ממקום למקום, ולעיתים שוכח פשוט להיות. לכן החלטתי לכתוב את המדריך הפילוסופי שלי לחיים איטיים – כי לא כל מה שמתקדם מהר הוא בהכרח טוב יותר.

החיים בתנועה

לאחרונה אני מרגיש שאני רוצה שינוי. נכון, אני צב, ואני גאה בקצב שלי, אבל לפעמים אני חושב – אולי כדאי לי לשלב קצת יותר תנועה בחיים? הרי להיות איטי זה לא אומר לוותר על פעילות גופנית.

קרוסלת לולאות